עדכוני חדשות

בית המשפט העליון: אילנה דיין נהנית מהגנות חוק איסור לשון הרע ולכן לא תשלם פיצוי לסרן ר'


בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של אילנה דיין וקבע כי היא נהנית מהגנות האמת בפרסום והגנת תום הלב בגין הכתבה ששודרה ב"עובדה" בנושא וידוא ההריגה שביצע לכאורה סרן ר' ברצועת עזה בשנת 2004. בכך ביטל בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים,  שחייב את דיין לפצות את סרן ר' ב-300,000 ₪. השופטים קבעו, כי לדיין עומדת הגנת אמת בפרסום, שכן העובדות עליהן הושתת התחקיר שפרסמה תאמו את האמת שהייתה ידועה בעת פרסומן. השופטים קבעו עוד, כי דיין הסתמכה בשעתו על מקורות מהימנים, לרבות כתב אישום שהוגש ביום שידור הכתבה נגד סרן ר' בפרשה. לעומת זאת נקבע, כי הזכיינית "טלעד" תחוייב לפצות את סרן ר' ב- 100,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע כנגדו בקדימון לאותה תוכנית. 10.2.12

 

בית המשפט דחה תביעת לשון הרע שהוגשה בגין הכינוי "עבריין"

 

התובע, מר סלמה זידאן, השתתף בישיבה של בכירי רשות הטבע והגנים הלאומיים, במהלכה "זכה" לכינויים "עבריין סדרתי" ו- "מפר סדרתי של צווי בית משפט" מפיה של סגנית מנהל מחוז הצפון ברשות, הגב' רעיה שורקי. בשל כך הגיש התובע תביעת לשון הרע כנגד רשות הטבע והגנים הלאומיים, בה דרש פיצוי בסך 50,000 ₪. שופטת בית משפט השלום בחיפה, חנה לפין הראל, דחתה את התביעה בקבלתה את טענת הרשות, לפיה הדברים שנאמרו הינם אמת, שכן התובע הורשע בשלושה אישומים בגין עבירות בנייה ואף הפר צווי בית משפט שונים. בית המשפט קבע עוד, כי באומרה את הדברים נשוא התביעה מילאה הגב' שורקי את חובתה מתוקף תפקידה לגלות בפני המשתתפים בישיבה את מצבו המשפטי של התובע. התובע חויב בתשלום הוצאות של 2,500 ₪ לטובת הרשות ובאופן חריג - בתשלום 3,000 ש"ח לאוצר המדינה, בנימוק לפיו "לא היה מקום להגיש תביעה זו, אשר מקורה בחטאיו של התובע ולהטריח את בית המשפט". 15.1.12

 

 

בית המשפט: הביטוי "הון שלטון" - לשון הרע


שופט בית משפט השלום בירושלים, עודד שחם, קיבל חלקית תביעת לשון הרע שהגישה חברת הנדל"ן י.ד ברזאני נגד חבר המועצה המקומית מבשרת ציון, יורם שמעון. הסכסוך בין ברזאני לבין שמעון מתנהל מזה מספר שנים ונוגע לפרויקט גדול שמקימה חברת ברזאני במבשרת ציון. שמעון השמיע דברים נוקבים כנגד החברה והפרויקט, ובין היתר השתמש בהקשר זה בביטוי "הון שלטון" על מנת לתאר את קשריה של החברה עם חברי מועצה. בית המשפט קבע, כי הביטוי "הון-שלטון" מהווה לשון הרע, שכן במבחן האדם הסביר יש למושג קונוטציה מובהקת של שחיתות, ומשתמעת ממנו טענה בדבר ניצול לרעה של כוח ההון, על-מנת לזכות בטובות הנאה מבעלי תפקידים ברשויות השלטוניות. שמעון חויב לפצות את חברת ברזאני בסכום של 35,000 ש"ח. 21.12.11

 

נדחתה על הסף תביעת לשון הרע של נועם פדרמן נגד "ארץ נהדרת"

שופט בית המשפט השלום בירושלים, עודד שחם, דחה על הסף את תביעת לשון הרע שהגיש נועם פדרמן נגד זכיינית ערוץ 2 קשת בגין מערכון ששודר בתוכנית "ארץ נהדרת". המערכון נשוא התביעה עסק בדרכי התנהגותם והתבטאותם של קבוצת קיצונים מקרב תושבי היישוב היהודי בחברון. במסגרת המערכון הוצגו דמויות הפוגעות בחיילי צה"ל ומתעללות בערבים. שמו של נועם פדרמן לא נזכר במערכון עצמו אלא רק בכתוביות בסוף המערכון. בתביעתו טען פדרמן כי במסגרת המערכון האמור פורסמה עליו לשון הרע, שכן הוא הוצג בו כמי שכתב את המערכון וכן כמי שדוגל בפגיעה בחיילי צה"ל ובערבים. בית המשפט דחה כאמור את התביעה על הסף, בקובעו כי המערכון הינו מערכון סאטירי, ועל כן יש להבין את הדברים המובאים בו בהקשר זה. כן קבע בית המשפט כי אמירה הומוריסטית אינה מתפרשת כטענה עובדתית, ועל כן אין בה משום לשון הרע. בית המשפט ציין עוד, כי כאשר הפרסום עוסק באיש ציבור, יש לתת משקל מכריע לעיקרון חופש הביטוי. 1.12.11

 

 

בית המשפט דחה את בקשת המדינה להעניק חסינות לפרקליט המדינה מפני תביעת לשון הרע שהגיש נגדו אולמרט

 

שופטת בית המשפט השלום בת"א, ריבה ניב, דחתה את בקשת המדינה להעניק חסינות לפרקליט המדינה, משה לדור, מתביעת לשון הרע שהגיש נגדו ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בשל ראיון שהעניק לדור לעיתון "הארץ" בפברואר השנה. בראיון מתח פרקליט המדינה ביקורת על התנהלות אולמרט והתייחס בין היתר גם לפרשות שנידונות בימים אלו במסגרת המשפט הפלילי שמתנהל נגד ראש הממשלה לשעבר בבית המשפט המחוזי בת"א. המדינה טענה בבקשתה כי ללדור יש חסינות מפני תביעה, מכיוון שהראיון ניתן במסגרת תפקידו כפרקליט המדינה. עו"ד רקפת פלד, שמייצגת את אולמרט, ביקשה לדחות את בקשת המדינה. בית המשפט קיבל כאמור את בקשתו של אולמרט וקבע כי לדור יאלץ להתמודד באופן אישי עם התביעה: "בית המשפט כבר הביע את דעתו השלילית על העברת ההליך השיפוטי לזירה העיתונאית", כתבה השופטת והוסיפה כי "הדברים הנאמרים בראיון של פרקליט המדינה נתפשים בעיני הציבור ככאלה שנבדקו באופן יסודי. לטעמי, הענקת ראיון על ידי הגורם הבכיר במשרד המשפטים, המביע דעה לגבי עובדות שלא התבררו לפני בית המשפט, המהווה את האכסניה הראויה לכך, יש בה כדי לערער את אמון הציבור הן במערכת המשפט והן בגורמי התביעה והאכיפה". 21.11.11

ראש עיריית נצרת עלית ישלם 20,000 שקל בגין הוצאת לשון הרע

ראש עיריית נצרת עלית, שמעון גפסו, יפצה ב-20,000 שקל את סמיון וסרמן, חבר מועצת העיר לשעבר, בשל הוצאת לשון הרע. כך קבע שופט בית משפט השלום בנצרת, יוסף סוהיל. בשנת 2007 שיגר עו"ד יהושע רובין, בא-כוחו של גפסו, מכתב לראש העירייה דאז ובו טען להענקת טובות הנאה ושוחד בחירות לכמה מחברי המועצה, בהם וסרמן. המכתב פורסם בכמה אמצעי תקשורת, אך רק במקומון אחד נזכר במפורש שמו של וסרמן כאחד מחברי המועצה הנוגעים בדבר. משכך, נקבע כי רק בפרסום זה היה משום לשון הרע על התובע. הנתבע טען להגנתו כי האמור במכתב היה אמת, אך בפסק הדין נקבע כי הנתבע לא הביא ולו בדל ראיה להוכחת האשמותיו כנגד התובע. בית המשפט קבע, כי הנתבע "הסתפק בהגנתו בהעלאת טענות כלליות בדבר חובתו למלא תפקידו כשליח הציבור, להילחם בנגע השחיתות הציבורית, ולבקר את פעולות ותפקוד הרשות המקומית", אך לא הוכיח דבר מעבר לכך. לעומת זאת, דחה בית המשפט את התביעה נגד עו"ד רובין. השופט סוהיל קבע, כי החסינות המוקנית לעורך דין על מעשיו במסגרת הליכים משפטיים, צריכה לחול גם על מהלכים קדם-משפטיים, כגון משלוח מכתבים בשם מרשיו. אלמלא כן, הסביר השופט, עלול להיווצר מצב בו עורכי דין יגישו תביעות כדי להעניק לעצמם את החסינות, גם במקום בו אין מקום להגשתן. 11.9.11
 

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של אמנון לוי על חיובו בפיצוי בגין הוצאת לשון הרע

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, גדעון גינת, ביטל את חיובם של העיתונאי אמנון לוי וערוץ 2 בפיצוי בסך 150,000 שקל בגין לשון הרע, בשל קדימון לתוכנית "שומר מסך". בקדימון הוצג התובע, הוד דדון, כמי שהבטיח להסדיר עניינים בבית המשפט לתעבורה תמורת תשלום, ונעשה שימוש במילה "עוקץ" על מנת לתאר את פועלו. התובע טען, כי המילה "עוקץ" מרמזת על כך שהוא נוכל, בעוד שפעילותו לגיטימית. בית משפט השלום קיבל את תביעתו, אך בית המשפט המחוזי קיבל כאמור את ערעורם של לוי וערוץ 2. בית המשפט קבע, כי המונח "עוקץ" מתאר גם מי שגובה שכר טירחה בגין שירות שאין בו ממש, וכי זהו תיאור נכון של דדון - או לכל הפחות נחשב בגדר הבעת דעה. דדון חויב בתשלום הוצאות בסך 36,000 ₪.14.8.11   

חדשות ערוץ 2 פרסמה צילומי שוד ותפצה את הנשדד ב-20,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע

במסגרת כתבה ששודרה במהדורת החדשות של ערוץ 2, שולבו צילומי שוד בתחנות דלק בצפון הארץ, ובהם נראה מוכר בחנות בתחנה, מוכה על ידי השודדים. בתביעה שהגיש לבית משפט השלום כנגד חברת החדשות והמשטרה, בסך 300,000 ₪, טען המוכר, כי שידור התקיפה תוך חשיפת פניו ללא הסכמתו מהווה פגיעה בשמו הטוב ובפרטיותו, השפיל אותו ברבים, והוביל ללעג וזלזול כלפיו מצד הסובבים אותו. חדשות ערוץ 2 טענה מנגד, כי המדובר במידע חדשותי חשוב ששידורו הינו בגדר חובתה הציבורית, כי השידור לא פגע כלל בתובע מכיוון ששמו לא הוזכר ופניו נראו בו להרף עין בלבד. השופטת אילת דגן דחתה את התביעה כנגד המשטרה, אך קיבלה את התביעה כנגד חדשות ערוץ 2, בקובעה כי זו הייתה יכולה למנוע בקלות את עוגמת הנפש וההשפלה שחווה התובע, אם רק הייתה מטשטשת את פניו או מקבלת ממנו אישור לפרסום, וכי היה עליה לקחת בחשבון, כי חשיפת פני התובע, כך שאנשים שמכירים אותו יכולים לזהותו בנקל, עלולה להביא להשפלתו. חדשות 2 חויבה, כאמור, בתשלום פיצוי בסך 20,000 ₪ לתובע. 6.7.11

פשרה: אברי גלעד יבהיר כי לא התכוון שנורסטאר מדיה נתנה שוחד

מגיש הטלוויזיה והשדרן אברי גלעד ימסור הבהרה בטלוויזיה וברדיו על דברים שאמר בגנות חברות השילוט, לפיהם חברות אלה "שימנו" אנשי ציבור כדי להביא לתיקון החוק האוסר הצבת שלטי חוצות בשטחים ציבוריים, כך שיותר להציב שלטי חוצות בנתיבי איילון. מנגד משכה חברת נורסטאר את התביעה בסך 2.8 מיליון ש"ח שהגישה נגד גלעד. ב-2008 הגישו חברת נורסטאר מדיה ובעליה, משה נור את התביעה נגד גלעד, בטענה ל"פגיעה בלתי הפיכה" בחברה, עקב דברים שאמר גלעד בגנותה בעניין פנייתה למחוקק בבקשה לתקן את חוק שילוט הדרכים, כך שיותרו להציב שלטי חוצות באיילון. "הטיעונים שלהם להצבת שלטי החוצות", אמר אז גלעד בהתייחסו ליוזמה לתיקון החוק של ח"כ יורם מרציאנו, "הם כה דחוקים ונשמעים כמו טיעונים שהומצאו במשרדו של ספינולוג מומחה, שלי אישית זה נשמע כמעט ברור לחלוטין שבגלל זה יש איזה שמן שמטופטף על גלגליהם, שאני רוצה לדעת מאיפה הוא מגיע בדיוק".בכתב ההגנה טען גלעד בין היתר כי מטרתה האמיתית והיחידה של התביעה נגדו היא להרתיע אותו מפני המשך התנגדותו לתופעת שילוט הדרכים. כאמור, בעקבות הסכמתו של גלעד לפרסם הבהרה בעניין משכה חברת נורסטאר את תביעתה. 23.5.11

בית המשפט העליון: כינויו של עו"ד דרור חטר-ישי "ראש כנופייה" איננו מהווה הוצאת לשון הרע

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של העיתון ידיעות אחרונות וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי העיתון הוציא לשון הרע נגד חטר-ישי בסדרת כתבות שפורסמה בשנים 1997-1998. התביעה הוגשה בעקבות 4 כתבות, שבהן נטען כי חברה שבבעלותו של חטר ישי רכשה אלפי דונמים של שטחים ירוקים, שחלקם הופשרו לבנייה, וכי חטר-ישי עצמו ניסה להשתלט על החברה להגנת הטבע, שהתנגדה להפשרת קרקעות אלה לבנייה. בית המשפט העליון קבע, כי בשימוש במילה 'כנופייה' על מנת לתאר את התנהלות התובע, על-פי משמעותה בהקשר שבכתבות ובשים לב לעובדות ולנסיבות, אין משום הוצאת לשון הרע על התובע. זאת משום שהביטוי 'כנופייה' משמש פעמים רבות בהקשר פוליטי, מדיני או חברתי, כדי לתאר קבוצת אנשים הפועלת בצוותא לקידום אג'נדה, מטרה משותפת או עניין, ולאו דווקא על מנת לתאר כנופיית פשע. עוד הדגיש בית המשפט העליון, כי שיקול מרכזי בהכרעתו היה היותו של התובע איש ציבור החשוף לביקורת ציבורית. 20.3.11

בית המשפט המחוזי: בית המשפט אינו מוסמך לחייב מפרסם לשון הרע להתנצל על הפרסום הדיבתי

ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים והעומד בראשו, רן ארז, הגישו תביעת לשון הרע נגד עיתון "ישראל היום" ואחרים, במסגרתה דרשו פיצוי של 1.5 מיליון שקלים וצו עשה שיאלץ את הנתבעים לפרסם התנצלות. הנתבעים הגישו בקשה למחיקת התביעה על הסף, בטענה שלבית המשפט אין סמכות להורות על פרסום התנצלות. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, קיבלה את עמדת הנתבעים בקובעה כי בית המשפט אכן אינו מוסמך לחייבם לפרסם התנצלות כזו. בהחלטתה ציינה השופטת, כי התנצלות מורכבת גם מאלמנטים מחשבתיים ורגשיים ובית המשפט אינו מוסמך לחייב נתבע לחוש חרטה על דבריו או להעמיד פנים שאמנם כך: "בית המשפט אינו אמור לעודד צביעות או הצהרות סרק שאין מאחוריהן דבר אמיתי..." השופטת הוסיפה, כי הדרך לתיקון לשון הרע הינה באמצעות פיצוי ופרסום תיקון והכחשה, ולא באמצעות אילוץ המפרסם להצהיר הצהרת חרטה לא אותנטית". 16.2.11

הכנסת אישרה בקריאה טרומית: איסור גורף לצלם נפגעי עבירת מין

הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ ציפי חוטובלי, האוסרת איסור צילום נפגעי עבירת מין. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי מטרתו של התיקון היא להרחיב את ההגנה על נפגעי עבירות מין מעבר לאיסור הקיים על פרסום פרטים של מי שנפגע בעבירה לפי חוק העונשין. לדברי חוטובלי, החוק בנוסחו הנוכחי אינו מגן דיו על פרטיותו וכבודו של הנפגע המצולם. זאת, משום שהוא מונע רק את פרסום פרטיו של הנפגע אך לא מגן עליו מפני הטרדה, הכרוכה במרדף שמנהלים אחריו צלמי עיתונות. במצב דברים זה נאלץ הנפגע בעבירה להסתתר ולהימלט מפני החפצים לזכות בתמונה מוצלחת. בתיקון המוצע נקבע כי גם המצלם אדם שנפגע בעבירה או שהתלונן כי נפגע בעבירה, מתוך מטרה לפרסם את התמונות ברבים, עובר עבירה פלילית, ודינו - קנס כספי. צילום מתלונן בנסיבות אלה לא יהיה עבירה, רק אם נתן המתלונן את הסכמתו לצילום בפני בית משפט, או שבית המשפט התיר את הצילום מטעמים מיוחדים שיירשמו. 13.1.11

בית המשפט: הפצת תמונות עירום שנמצאו כבר ברשת האינטרנט איננה נחשבת לפרסום לשון הרע

הפצת תמונות עירום שנמצאו באינטרנט דרך דואר אלקטרוני לא תיחשב פרסום לשון הרע. כך קבעה שופטת בית משפט השלום בנתניה, סמדר קולנדר-אברמוביץ'. זאת להבדיל מהעלאת התמונה לרשת בפעם הראשונה, שעשויה להיחשב כפרסום לשון הרע. פסק הדין ניתן בעניינה של עורכת דין, אשר הגישה תביעה נגד ארבעה אנשים שהפיצו את תמונתה בדואר האלקטרוני. בתביעתה טענה כי במשלוח התמונות בינם לבין עצמם, ביצעו הנתבעים עוולה של הוצאת לשון הרע והפרו את חוק הגנת הפרטיות. השופטת כתבה בפסק דינה כי אין חולק שתוכן התמונה הוא לשון הרע, אך דחתה את התביעה בהוסיפה כי "עניין לנו בצד ג' אשר נתקל בתמונות באקראי ברשת האינטרנט ושלחם באמצעות הדואר האלקטרוני". בנסיבות אלו, פסקה השופטת, חיוב הנתבעים בלשון הרע "עשוי לפגום ביתרונות הרבים הגלומים ברשת האינטרנט ובחופש המאפיין את רשת האינטרנט, פגיעה שכזו עשויה לשתק את החופש ברשת וליצור אפקט מרתיע שאינו רצוי כלל". 19.12.10

גלי-צה"ל והכתבת הדס שטייף יפצו את רב-פקד מועלם ב-30 אלף שקל בשל הוצאת לשון הרע.

תביעתו של רב-פקד מועלם הוגשה בעקבות כתבה בשנת 2006, במסגרת התוכנית "בוקר טוב ישראל" בגלי-צה"ל, בה נטען, בין היתר, כי התובע חקר תלונה שהוא עצמו הגיש, ומצא ארבעה חשודים, שעל-פי החשד היו מסוכסכים איתו בעבר. בית המשפט מצא כי רק חלק מהכתבה היה נכון. בכתבה דווח על סכסוך בין השוטר לארבעה חשודים בני משפחה אחת, כשבפועל הסכסוך התקיים עם שניים לכל היותר מבני המשפחה. בכתבה דווח על חוב של 100 אלף שקל, בעוד שבפועל החוב עמד על 20 אלף שקל. השופט הדגיש כי אי-הדיוקים בכתבה לא היו השיקול המכריע בהרשעת הנאשמים בהוצאת לשון הרע, אלא ההתנהלות סביב הפרסום. בעקבות שידור קדימון לכתבה, ועוד לפני ששודרה הכתבה המלאה, קיבלה שטייף פנייה לפיה המידע שברשותה שגוי. חרף זאת, שודרה הכתבה על-פי הנוסח שהוכן. עוד הדגיש השופט בפסק הדין, כי שטייף לא פנתה לקבל את תגובת התובע כפי שראוי היה בנסיבות העניין - והסתפקה בתגובת דוברות המשטרה. גלי-צה"ל ושטייף חויבו, כאמור, בתשלום פיצוי בסך 30 אלף ש"ח, בעוד סכום התביעה המקורי עמד על 300 אלף ש"ח. 14.11.10

אולפני טלעד והעיתונאי אמנון לוי חויבו בפיצויים בגין הוצאת לשון הרע בקדימונים לתוכנית "שומר מסך"

התביעה הוגשה על ידי הוד דדון, אשר לטענתו הוצג בקדימונים (פרומואים) לתוכנית "שומר מסך" כמי שמסייע לנאשמים בעבירות תנועה לנהל את ענייניהם בבית המשפט לתעבורה תמורת תשלום נאה. התובע טען, כי מדובר בפרסום המהווה לשון הרע, שכן הוא הוצג בקדימונים, ללא כל בסיס, כמי שנוהג לשחד את רשויות החוק. הנתבעים טענו מנגד, כי לא הוציאו את דיבתו של התובע בקדימונים, וכי אין מקום להבחין בין תוכן הקדימונים לכתבה, שבה ברור כי התובע פעל כ"מאעכר" בבית המשפט. סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופטת שושנה אלמגור, קבעה בפסק דינה כי התובע אכן הוצג בפרומו כמי שמבצע תרגילי עוקץ תוך רמיזה לביצוע מעשי שוחד, וזאת בעוד שלכל היותר תפקד ב"מאעכר" שבינו לבין מי שמבצע תרגילי עוקץ או משחד – המרחק רב. עוד קבעה השופטת כי הקדימון לתוכנית כמוהו ככותרתה, וכי "לכותרת ניתן משקל יתר בפרסום, והלכה למעשה רואים אותה כפרסום עצמאי שיש להפרידו מגוף הכתבה". הנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצוי בסך 150,000 ₪ וכן 30,000 ₪ הוצאות משפט. 6.10.10

בית המשפט: אין אדם נתפס בשעת צערו, על דברים קשים שאמר במהלך שבעה

שופטת בימ"ש השלום בחדרה, הדסה אסיף, דחתה תביעת לשון הרע שהגיש תושב כפר ורדים, בה טען כי משפחת שכניו קראה כלפיו קריאות המהוות לשון הרע, כגון "רוצח", מלאך המוות", "מנוול שתקבר", והכל בעת ימי השבעה על מות אם המשפחה. את ההחלטה קיבלה השופטת לנוכח מה שהגדירה "התנהגותו חסרת הרגישות" של התובע כלפי שכניו, וכן משום שחילופי הדברים אירעו במהלך השבעה וסמוך מאד לפטירתה של האם המנוחה. השופטת קבעה, כי יום לאחר ההלוויה ניקה התובע רכבו  בסמוך לביתם תוך שהוא משמיע מוסיקה בעוצמה גבוהה, כשהוא מודע לפטירת המנוחה. התנהלות זו, ציינה השופטת, היא שהביאה את שכניו להטיח בו את הדברים הקשים. משכך נקבע, כי נוכח ההקשר בו נאמרו הדברים, אין הם מהווים משום לשון הרע. כאמור, התביעה נדחתה והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך כולל של 7,500 ₪. 14.9.10

גלית לוי תפצה עובדת לשעבר בגין הוצאת לשון הרע

מרים ספקטורמן, רוקמת שעבדה אצל לוי, הגישה תביעה נגד המעצבת על הוצאת לשון הרע, לאחר שלוי כינסה את עובדי החברה והקרינה בפניהם סרטון,ת וך שהיא טוענת בפניהם כי ספקטורמן גנבה חוברת עם סודות מקצועיים של החברה, אבני חן ופנינים. בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע כי לוי פרסמה את דברי לשון הרע על מנת להתחמק מתשלום כספי פרישה המגיעים לעובדת. בית המשפט קבע עוד, כי לא רק שלוי לא הצליחה להוכיח את דבר הגניבה, אלא שלא היה לה ולו "שמץ ראיה שבהתבסס עליו ניתן לטפול על התובעת אשמה כל כך חמורה. האשמתה בגנבת ציוד וסודות מסחריים בפרהסיה, באוזני עמיתיה הכפופים לנתבעת, הייתה קלוטה מן האוויר ולא יותר מהבל פה. אין ספק כי הנתבעת עצמה לא האמינה שדבריה נכונים, ורק נתלתה בהם כאמתלה להחלטה שלא לשלם לתובעת את הכספים שהגיעו לה לאחר שנות עבודתה בחברה". לוי, שחויבה בתשלום פיצויים בסך 105,000 ₪, הגישה ערעור על פסק הדין. 15.7.10

צעיר שפרסם באתר פייסבוק תמונות מביכות של חברתו לשעבר, בצירוף כינויי גנאי, הורשע בהוצאת לשון הרע.

שופט בית המשפט השלום בחיפה, ערן קוטון, קיבל קובלנה פלילית שהגישה אישה נגד בן זוגה לשעבר, שבמסגרתה ייחסה לו עבירות על חוק איסור לשון הרע. הקובלת טענה כי לפני כשנתיים וחצי פרסם הנאשם באתר "פייסבוק" תמונות של הקובלת בצירוף כינויי גנאי והכפשות במטרה להשפיל אותה וללעוג לה. עוד טענה הקובלת, כי הפרסום גרם לה עוגמת נפש, בושה וצער, בין היתר משום שרבים ממכריה נחשפו אליו דרך האתר הפופולארי. השופט קוטון הרשיע כאמור את הנאשם בעבירה על חוק איסור לשון הרע. עוד יצוין, כי הקובלת והנאשם הגיעו להסדר על פיו האחרון ישלם לקובלת פיצוי בסך 50,000 ₪, וכי במסגרת הסדר הטיעון יבקש פרקליטו של הנאשם כי הכרעת הדין תהיה ללא הרשעה פלילית. 16.6.10

TheMarker יפצה את אביב בושינסקי ב-25 אלף שקלים בגין הוצאת לשון הרע.

TheMarker יפצה את אביב בושינסקי בסכום של 25 אלף שקל וכן יסיר מהארכיון את הכתבה "הגל של בושינסקי", כך פסק בית משפט השלום בראשון לציון בתביעת לשון הרע על סך חצי מיליון שקל שהגיש בושינסקי נגד עיתון "הארץ" והעיתונאי גיא לשם. הכתבה פורסמה באתר TheMarker לפני כשנתיים, בעקבות בדיקה של הרשות לניירות ערך בחשד להרצת מניות חברת לייפוייב, בתקופה בה היה בושינסקי יו"ר דירקטוריון החברה.
השופט יחזקאל קינר קבע כי הצגת בושינסקי בכתבה הנדונה כמי שהיתה לו "ידידות מופלאה" עם קויפמן (מבעלי החברה), יש בכדי להוות לשון הרע: "בכתבה הוצג התובע כמי שפונה אל בעל רקורד מפוקפק בחיפושיו אחר משקיעים לחברה (כשאותו בעל רקורד מפוקפק אף השקיע בחברה) וזאת לאחר שבין השניים קיימת "ידידות מופלאה". בעיני הקורא הסביר יש באמור לעיל כדי להשפיל את התובע, לבזותו ואף לפגוע בעסקיו ובמשלח ידו". 25.5.10

דברי לשון הרע הנאמרים באולם בית המשפט לאחר סיום הדיון אינם נהנים מהגנה מוחלטת

בתביעת לשון הרע על סך 2,000,000 ₪, תבע התובע בגין עשרות פרסומים דיבתיים  שנעשו במסגרת ההליך המשפטי, ופרסום אחד שנעשה בעל פה באולם בית המשפט לאחר סיום הדיון. הנתבעים ביקשו למחוק את התביעה על הסף וציינו את ההלכה, לפיה החסינות המוענקת לדברים שנאמרו ו/או נכתבו תוך כדי ההליך המשפטי מכוח סעיף 13(5) הינה מוחלטת. מאידך טען התובע, כי הלכה זו אינה חלה על דברי לשון הרע שנאמרו באולם בית המשפט בתום ההליך המשפטי.שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אביגיל כוהן, קבעה כי החסינות מכוח סעיף 15(3) הינה אכן מוחלטת, ומשכך סעיפי התביעה אשר דנים בדברי לשון הרע שנאמרו במהלך ההליך המשפטי, דינם להמחק. עם זאת, הוסיפה השופטת, אמירות אשר נאמרו לאחר שהשופט קם ממקומו ועזב את הדיון, אינן יכולות לחסות בצל ההגנה הנדונה: "אין שום הגיון לומר שהחוק התיר לצדדים לדיון להשתלח אחד בשני ולפרסם דברים פוגעניים, לאחר שהדיון הסתיים, וללא קשר לנושא שבגינו התקיים הדיון, רק משום שהדברים נאמרים בתוך אולם בית המשפט." 24.3.10

ידיעות אחרונות ישלם לבתיה כרמון 250,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורה של בתיה כרמון, מצד אחד, ואת ערעורו של  ידיעות אחרונות מצד שני, על פסק דינו של שופט בית משפט השלום, נעם סולברג. כרמון, שבעת כתיבת הכתבה הנדונה הייתה מנהלת המחלקה לאשרות ולזרים במשרד הפנים, הואשמה בכתבת תחקיר שפורסמה בעיתון בניצול מעמדה לרעה להשגת הטבות למקורביה וכניעה לאינטרסים של בעלי שררה וממון. בית משפט השלום קבע כי הכתבה מהווה לשון הרע וכי הנתבעים, עיתון ידיעות אחרונות ומרדכי גילת, פרסמו אותה בזדון. משכך, נקבע כי על הנתבעים לשלם לכרמון פיצויים בסך 200,000 ₪ ועוד 50,000 ₪ הוצאות משפט. בערעור מטעמה טענה כרמון, כי נוכח חומרת הדברים שפורסמו נגדה, היה על בית משפט השלום לפסוק לטובתה את מלוא סכום תביעתה, קרי פיצוי בסך של 500 אלף ש"ח. ידיעות אחרונות טען מנגד כי סכום הפיצוי שנפסק לטובת כרמון אינו ראוי ואינו מידתי. כאמור, שתי טענות אלו נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי, וידיעות אחרונות ומרדכי גילת חויבו במלוא הפיצוי שקבע בית המשפט השלום. 9.3.10

תביעה ייצוגית נגד גוגל: הפרה פרטיות בעלי חשבונות ג'י-מייל.

בתביעה ובקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים, תובעת ג'ראיסי אמאל כי חברת גוגל תפצה את לקוחותיה בסך של כ- 5 מיליארד ₪, בגין פגיעה לכאורה בפרטיותם ברשת החברתית החדשה "גוגל באזז". לטענת התובעת, שירות גוגל באזז פוגע בפרטיות הגולשים, בכך שנחשפים בו פרטיהם של משתמשים בשירות הדואר האלקטרוני של החברה, הג'י-מייל (Gmail), בפני גולשים אחרים, וכל זאת ללא הסכמתם של המשתמשים ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות. עוד נטען בכתב התביעה, כי "גוגל ישראל לא ייחסה חשיבות לפרטיות הצרכנים, וכל דאגתה הייתה לרווחיותה". יצוין, כי לאחרונה החליטה גוגל לשנות את הגדרות הפרטיות ברשת החברתית החדשה, נוכח טענות גולשים על הפרת פרטיותם. גוגל, שטרם הגישה תגובה לבקשה לאישור התביעה כתביעה ייצוגית, ציינה בתגובתה לכלי התקשורת כי אין היא נוהגת לדון בנושאים משפטיים בתקשורת. 25.2.10

היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להגיש כתב אישום בגין הוצאת לשון הרע נגד מוחמד בכרי, במאי הסרט "ג'נין, ג'נין"

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט שלא להגיש כתב אישום בגין הוצאת לשון הרע נגד במאי הסרט "ג'נין ג'נין", מוחמד בכרי. עם זאת, מזוז הבהיר כי יתייצב לדיון בערעור התלוי ועומד בבית המשפט העליון אותו הגישו נציגי הלוחמים והמשפחות השכולות של הקרב בג'נין במסגרת תביעה אזרחית. מזוז טוען כי החליט שלא להעמיד לדין פלילי את בכרי מאחר ונקיטה בהליכים פליליים בעניין עלולה להעצים את הדיון הציבורי בהקרנת הסרט ואת העיסוק בטענות שהוא מעלה, אותן מגדיר היועץ המשפטי לממשלה "מופרכות". פעולה שכזו לדבריו עלולה להיתפס כפגיעה בחופש הביטוי והתנכלות ליוצר ולמשמיעי ביקורת נגד מדינת ישראל. 14.1.10
 

ביהמ"ש: אתרי האינטרנט אינם מחויבים לבדוק אם יש לשון הרע בכל טוקבק

בית משפט השלום בראשון-לציון קבע כי אתר אינטרנט אינו מחויב לבדוק כל תגובה ותגובה ("טוקבקים") כדי לבחון אם יש בהם לשון הרע, ודי בעריכת בדיקה מדגמית ובהסרת תגובות פוגעניות. קביעה זו של השופט אורן שוורץ ניתנה בדחותו תביעת דיבה שהגישו יזמי ההיי-טק ד"ר דוד וינטרוב וצבי גסנר נגד עיתון "גלובס", בגין טוקבק פוגעני שנכתב עליהם באתר העיתון. השופט קבע כי לא ניתן לחייב אתר אינטרנט, אפילו של עיתון, באחריות ללשון הרע בתגוביות ("טוקבקים"), משום שגם אם העיתון נחשב ל"אמצעי תקשורת" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע - הרי שברור כי הטוקבקים אינם חלק מהכתבות ומאותו "אמצעי תקשורת". השופט סבר כי "יש לנקוט ב'דרך ביניים' בהטלת אחריות על ספקי שירות ומפעילי אתר אינטרנט באשר לתכנים המועלים לאתר על-ידי צדדים שלישיים", וקבע כי "גלובס" פעל באופן סביר בפיקוח על הטוקבקים: הוא עורך בדיקה מדגמית מוקדמת, מסיר תגובות פוגעניות,  מפעיל מענה אנושי לטיפול בבקשות הסרה, ועורכי האתר מונחים להתייחס בדחיפות ובנחישות לבקשות בנושא, כשהנטייה היא להיענות להן. 31.12.09

"עובדה" תשלם 300 אלף שקלים פיצויי לשון הרע לסרן ר' בגין פרשת "וידוא ההריגה" בילדה פלסטינית.

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נועם סולברג, קבע בפסק דין כי בתוכנית "עובדה", בהגשתה של אילנה דיין, פורסמו דברי לשון הרע חמורים על סרן ר', וחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי גבוה, בסך של 300,000 ₪, בנוסף להוצאות משפט בסך של 80 אלף שקלים. עובדה חויבה עוד להודיע על דבר זיכויו המלא של סרן ר' בבית הדין הצבאי, וכן להבהיר לצופיה כי חלק ניכר מהפרטים שצוינו בכתבה המקורית כעובדות נמצאו לבסוף חסרי בסיס. השופט סולברג קבע, כי בעוד שבכתבה הוצג סרן ר' כמי שהורה על ביצוע וידוא הריגה בילדה פלשתינית בעזה ללא הצדקה ממשית, הרי שבפועל בוצע הירי לעברה של הילדה לאחר שזו השליכה תיק בהגיעה לשער המוצב, ומחמת החשש מתוכנו של התיק. עוד נמצא, כי הירי שהתבצע לעבר הילדה כלל שני כדורים שנועדו לנטרל את האיום, וכוונו למרחב שממנה והלאה, ולא אל גופתה. סולברג ציין כי לשון הרע שבכתבה הייתה חמורה ביותר, שכן "ממצאיה התקבלו כמוחלטים, ומסקנותיה כסופיות. עד לשידורה היה שיפוט האירוע בזירה הציבורית נתון בספק ובמחלוקת. לאחר ששודרה הוסר הספק. המשפט הציבורי כבר הוכרע, המשך ניהול ההליך בבית הדין הצבאי נראה תפל". 13.12.09

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים