לשון הרע במקרא

לצד החובה להוכיח את עמיתך, קובעת התורה איסור על הליכת רכיל. קוהלת מציין את חשיבותו של השם הטוב ותהילים מחייב נצירת הלשון מרע. מאידך ירבעם הוכיח ברבים את המלך שלמה, בשל מעשה לא ראוי (על פי פרשנותו של רש"י).


עמדת המקרא בנושא לשון הרע

ויקרא פרק יט, פסוקים טז, יז:
טז  לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, ...
יז  לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.

קוהלת פרק ז, פסוק א:
א  טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב;

תהילים פרק לד, פסוקים יג-יד:
יג  מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים;    אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב.
יד  נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע;    וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.

מלכים פרק יא, פסוקים כו-כז:
כו וְיָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֶפְרָתִי מִן-הַצְּרֵדָה, וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה, עֶבֶד, לִשְׁלֹמֹה; וַיָּרֶם יָד, בַּמֶּלֶךְ.
כז וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ:  שְׁלֹמֹה, בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא--סָגַר, אֶת-פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו.

פירוש רש"י:
"וירם יד במלך" = הוכיחו ברבים.
"וזה הדבר" = אשר הוכיחו עליו. "שלמה בנה את המלוא" = ובניין זה = "סגר את פרץ עיר דוד אביו" = שהיה הפרץ אחורי המלוא; אמר לו אביך פרץ פרצות בחומה ליכנס בו עולי רגלים ואתה גדרת אותה לעשות אנגריה לבת פרעה להושיב שם עבדיה ומשרתיה.

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים