לאחר מאבק ממושך: אושר חוק זכויות יוצרים התשס"ח-2007 בקריאה שלישית בכנסת

אושרה בקריאה שלישית הצעת חוק זכויות היוצרים החדש, אשר אמור לסייע ביישום המדיניות הרצויה לציבור של עידוד יצירה, תוך הגנת האיזון הרצוי בין זכויות היוצרים מחד, לבין הגנות המשתמשים מאידך. החוק החדש יכנס לתוקפו במאי 2008 ויחליף את החוק הקיימים בישראל מתקופת המנדט הבריטי, חוק זכויות היוצרים (1911) ופקודת זכות יוצרים (1924).

היוצרים רואים בחוק ניצחון במאבקם הממושך להסדרת זכויותיהם, שכן עם היכנס החוק לתוקפו, יוסדרו מספר סוגיות שהיו בעייתיות מבחינתם. כך למשל נקבע, כי כל יצירה תהיה שייכת ליוצרה מבחינה חוקית, גם אם הוזמנה על ידי אחר, אלא אם יבחר היוצר לוותר על בעלות זו. דוגמא אחרת לחידוש בחוק, הינה הטלת אחריות חוקית על מי שמאפשר לאחרים להעתיק ממנו יצירות מוגנות, כגון שירים, ללא רשות היוצר. בנוסף, יוכלו היוצרים לדרוש למנוע פרסום יצירות שנגזרו מיצירותיהם המקוריות והמוגנות. החוק אף פותר בעייה קיימת של העברת תמלוגים על שירים המושמעים באולמי שמחה ליוצרים, ומטיל את האחריות החוקית להסדרת התשלום על בעלי האולמות. החוק מחזק את הזכות המוסרית של היוצרים על יצירותיהם ואף קובע פיצוי בסך 100,000 שקלים בגין הפרת זכויות יוצרים ללא הוכחת נזק.

בצד חיזוק ההגנה המשפטית על זכויות היוצרים, הרחיב החוק גם את זכותו של הציבור ל"שימוש הוגן" ביצירות. כך למשל, מותר יהיה לציבור להשתמש ביצירה לא רק לצורך ביקורת, מחקר, לימוד עצמי או תמצית עיתונאית, כפי שהיה המצב בעבר, אלא גם לצרכים לא מסחריים נוספים, כגון הוראה ובחינה במוסדות חינוך. כמו כן, יהיה מותר לעשות גיבוי לתוכנות מחשב מבלי לחשוש מהפרת זכויות יוצרים.

יחד עם זאת ולמרות ההתקדמות הרבה, עדיין קיימות מספר בעיות שלא באו על פתרונן באמצעות החוק. כך למשל, החוק מחליש את מעמדו של ציבור העיתונאים מקבלי השכר, שכן הוא מקנה בעלות ביצירה שהוכנה על ידי עובד למעבידו, אלא אם הוסכם אחרת. כמו כן, החוק אינו מתייחס כלל ובוודאי שלא מספק פתרונות לבעיות עכשוויות הייחודיות לעולם המקוון בו אנו חיים - כגון שיתוף קבצים, ניהול זכויות דיגיטלי, חנויות תוכן מקוונות ורינגטונים סלולריים.

 

לנוסח החוק החדש, לחצו כאן.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים