סימני מסחר ופרשת מקדונלד

מה היקף ההגנה על סימני מסחר כאשר השימוש שנעשה בהם אינו מטעה? בשאלה זו היורדת לשורש מהותם של דיני סימני מסחר התחבט בית המשפט העליון בפרשת מקדונלד נגד מקדונלד'ס. הרוב בבית המשפט העליון העדיף את הגישה המרחיבה את ההגנה הקניינית על סימני מסחר.

 
בעלת רשת המזון המהיר, מקדונלד'ס, רשמה את שמה כסימן מסחר רשום. אחת ממתחרותיה של מקדונלד'ס, רשת המזון המהיר, ברגר קינג, שכרה את שירותיו של כוכב מכבי תל אביב בכדורסל, אריאל מקדונלד, כדי שיככב בתשדיר פרסומת בטלביזיה. בתשדיר נראה מקדונלד אוכל בברגר קינג ואומר: "תקשיבו למקדונלד, רק ברגר קינג".
 
רשת מקדונלד'ס טענה כי בתשדיר הפר אריאל מקדונלד את סימן המסחר הרשום שלה. הטענה עוררה מספר בעיות לא פשוטות.
 
ראשית, בתשדיר לא נעשה שימוש בשם המדויק "מקדונלד'ס" אלא בשם "מקדונלד". בית המשפט פסק, כי הצופה הסביר לא יכל להבחין בהבדל וכי מדובר בשימוש בסימן המסחר.
 
שנית, מקדונלד התגונן בטענה שבסך הכל עשה שימוש בשמו שלו. כעיקרון מותר לאדם לעשות שימוש בשמו, גם אם בכך הוא מפר סימן מסחר רשום, אלא ששימוש כזה חייב להיעשות בתום לב ובית המשפט קבע שלא היה כאן תום לב, שהרי הבחירה של ברגר קינג במקדונלד דווקא לא היתה מקרית.
 
טענתו העיקרית של מקדונלד היתה שסימני מסחר נועדו למנוע הטעיה בנוגע לזהות היצרן או נותן השירותים המספק את המוצר או השירות. לפיכך אסור להציב על מסעדה שלט "מקדונלד'ס" שכן הציבור עשוי לחשוב, כי מדובר במסעדה של מקדונלד'ס, אבל אין כל סיבה לאסור שימוש בשם מקדונלד, כאשר אין בשימוש כזה כל הטעיה.
 
שופטי בית המשפט העליון נחלקו בעניין זה. שופטי הרוב סברו, שסימן מסחר מקנה זכויות קנייניות החורגות מהזכות למנוע הטעיה ולפיכך שימוש בסימן מסחר כדי לעלוב בבעליו יהיה אסור גם ללא הטעיה. שופטת המיעוט סברה כי לא לשם כך חוקק החוק ולפיכך אין מדובר בהפרה.
 
בעקבות החלטת שופטי הרוב התקבלה תביעתה של מקדונלד'ס ואריאל מקדונלד חויב לפצותה. אריאל מקדונלד ביקש לקיים דיון נוסף בפרשה, אך בקשתו נדחתה.
 
לפסק הדין בערעור מקדונלד'ס נגד מקדונלד, לחצו כאן.
 
להחלטה בבקשה לקיום דיון נוסף, לחצו כאן.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים